למה כולנו סובלים מהפרעות קשב וריכוז - חלק 4

כמו שציינתי קודם, הפרעות קשב וריכוז הן אוסף של סימפטומים ומצויות
על ספקטרום רחב. כולנו סובלים לעיתים מקושי בריכוז, כולנו סובלים
לפעמים מחולמנות, מקושי בהתארגנות, מהתפרצויות כעס או מ"קוצים
בטוסיק". מתי כל ההתנהגויות האלה, שבמינונים מסויימים הן נורמליות
לחלוטין, הופכות ל"הפרעה"? גם כאן, אין קריטריון ברור. זה תלוי בילד
ותלוי בסביבה של הילד. דמיינו שני ילדים שמתנהגים בדיוק באותו אופן –
אחד בסביבה מאד תחרותית, הישגית ומלחיצה ושני בסביבה מכילה
ומאפשרת יותר. הילד הראשון יאובחן וינסו "לתקן" אותו במהירות
האפשרית, את הילד השני יקבלו כמות שהוא וינסו לעזור לו נקודתית
ברגעי משבר. אל תטעו – לשני הילדים מגיעה עזרה על מנת שיהיה
להם קל יותר וכדי שיצליחו למקסם את היכולות שלהם.

אבל בואו נתחיל מההכרה שזו לא מחלה. כולם סובלים מקשיי קשב
וריכוז והם הופכים לבעיה רק כשהם פוגעים בילד בצורה קבועה ומתמשכת.

ריטלין הוא סם ממריץ הנמצא בפקודת הסמים המסוכנים ומרסן
התנהגות היפראקטיבית באמצעות הרעלה

ריטלין או קונצרטה הינם אמפטמין, סם ממריץ שזהה במבנהו הכימי
לסם האקסטזי כמעט לחלוטין. הריטלין מוגדר כסם מסוכן על פי התקנות
בכל העולם המערבי, והוא מוחזק בכספת של בית המרקחת עם רישום
ודיווח קפדניים על כל כמות שנקנית או נמכרת. בארה"ב יש דירוג של
סמים מסוכנים - הריטלין מדורג שם  בקבוצה 2 יחד עם...קוקאין!

כיצד יכולה תרופה ממריצה להרגיע היפראקטיביות? היא פועלת בדיוק
כמו יין: יין בכמות קטנה ממריץ ומעורר את האדם, אולם יין בכמות גדולה
מרעיל אותו וגורם להאטה ודיכוי בפעילותו. למרות משקלם הנמוך ביחס
למבוגרים, ילדים מקבלים מדי יום כמות ריטלין גבוהה וזה מה שמרסן אותם.